החלטה בתיק ת"א 167-07

1. בתיק זה שרשום כתיק סגור, הגישה המבקשת , חברת פרטנר תקשורת בע"מ בקשה לעיון בתיק. הטעם לבקשה נעוץ  בכך שחברת עננה בע"מ  (משיבה 12 ) הגישה כנגד המבקשת תביעה בסכום של 40 מיליון ש"ח  בגין הפרת זכויות יוצרים, והמבקשת מעוניינת לבדוק אם כתבי הטענות בתיק הנוכחי יכולים לשרתה.

2. עובדות הרקע

בתיק הסגור שבפני התובעות הן  משיבות 1-12. הן תבעו את אלי עמר, משיב 13. נתבעים פורמלים היו משיבים 14-16. התביעה התייחסה להפעלת אתר אינטרנט  על ידי משיב 13 תוך הפצת קבצים המפרים את זכויות התובעות. הנתבעות הפורמליות 14-16 צורפו כנותנות שירותי אירוח ו/או אחסון ו/או אחזקה  בחוות השרתים שלהם.

לאחר בירור נתונים ראשוני, נמחקה 012 קווי זהב בע"מ  והתייתרו ההליכים כנגד  ברק א.טי. סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ .  הסתבר כי הבעלים של השרת המפר, הוא מר אייל ביטון, הוא הוסף כנתבע נוסף והושג עימו ועם משיבה 16 הסדר. התביעה לכן התנהלה רק למול נתבע 1, הוא  משיב 13.

3. תגובות המשיבים לבקשת העיון

3.1 המשיבות 1-12 התנגדו לבקשת העיון  בטענה כי לא ברור מהי מטרת הבקשה שכן אין קשר כלשהו בין התובענה של חברת עננה לבין התיק הנוכחי.  ב"כ המשיבים 1-12 מציינת כי בתיקים בהם קיימים בעלי דין מרובים, יכול העיון להיות מנוגד לאינטרס של אחד מהם.

3.2 המשיב 17 הסכים לעיון, בכפוף לכך שלא יגרם  לו נזק או פגיעה כתוצאה מהעיון.

3.3 שאר המשיבים לא הגיבו, על אף שבוצעה להם מסירה של החלטתי, הדורשת תגובתם.

4. דיון

4.1 תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג 2003 קובעת כי כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט  ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין. לגבי מסגרת שיקול הדעת נקבע בתקנה בס' קטן (ד) שבה כדלקמן :

"בבואו לשקול בקשת עיון, יתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. "

היה ויחליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה שעלולה להיגרם לבעלי הדין. מסגרת שיקול הדעת מאפשרת השמטת פרטים או נקיטת אמצעים למניעת זיהוי בעלי הדין.

4.2 זכות העיון בתיקי בית המשפט נגזרת מעקרון פומביות הדיון  ועקרון חופש המידע.  הנחת המוצא היא כי בהעדר טעם מיוחד, רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית המשפט. (עעמ 8597/10 חברת לן-לי אינטרנשיונל בע"מ נ. עירית יהוד מונסון  נבו 23.10.11 ,

מבקש העיון חייב בחובת הנמקה מינימלית ואינו חייב להסביר כיצד יועיל העיון להתדיינות משפטית שמנוהלת כנגדו. (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. שר המשפטים  נבו 8.10.09 )

על המתנגד לעיון מוטל  הנטל לשכנע כי קיים טעם כבד משקל מכוחו יש למנוע את העיון. יש ליתן הסבר מפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם, ואין להסתפק באמירה סתמית גורפת. (בג"ץ 9970/05 הרטבי בורנשטין בסון - משרד עו"ד נ. ממשלת ישראל  נבו 15.3.10).

4.3 נקבעו שלושה שלבי בחינה  - האם קיים איסור בדין על העיון, האם העיון מוצדק ( זאת בשים לב לעקרון פומביות הדיון והנטל המוטל על המתנגד ), וכיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל שאפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין המתנגדים לעיון. ( ראו בג"ץ 5917/97 הנ"ל )

4.4 בענין שלפני לא קיים איסור שבדין לעיון בחומר המבוקש.

המבקשת בקשה עיון בתיק על מנת למצות אפשרות לשפר הגנתה בתיק תביעה שהוגש כנגדה. לכאורה, נימוק הולם. המתנגדת הביעה התנגדות, מבלי לתת טעם מספק. משכך, ותוך איזון האינטרסים  המפורטים לעיל, לא מצאתי מניעה לאפשר עיון בתיק.

4.5 העיון איננו כולל עיון בפרוטוקול דיון מיום 7.4.08 הכולל את דברי אימו של נתבע 1 (משיב 13) ודברי בא כוחו וכן איננו כולל עיון בחוות דעת רפואית המצורפת לכתב הגנתו של נתבע 1.  זאת מפאת הגנת הפרטיות והעדר תועלת כלשהי למבקשת. מסמכים אלו הוצאו מהתיק וישמרו בכספת עד לגמר העיון.